ו"ע 504/08, קיבוץ רמת השופט נ' מנהל הרשות הממשלתית למים ולביוב
כב' השופט: ר' שפירא
05.05.2009
העובדות:
ענייננו בערר על חיובו של העורר, קיבוץ רמת השופט, שהינו צרכן מים של "מקורות חברת מים בע"מ", ב"תשלום מיוחד", על ידי המשיב, מנהל הרשות הממשלתית למים ולביוב, בגין צריכה בלתי חוקית של מים שפירים בשנים 1999-2003. העורר הוא קיבוץ שלו שטחים חקלאיים המצויים בעמק יזרעאל ושטחים חקלאיים נוספים המצויים בסמוך לישוב עצמו באזור רמת מנשה. הקיבוץ מקבל את המים ממקורות, המספקת לו את המים לשימושים השונים.
החלטה:
1.עניינו של ערר זה ב"תשלום מיוחד" שהוטל על העורר בגין חריגה מהקצאת המים. "תשלום מיוחד" על פי חוק המים, תשי"ט - 1959 הינו תשלום אשר מוטל על מפיק או ספק אשר הפיק או סיפק מים בכמות העולה על הכמות המותרת או שסיפק מים לאדם אשר שמו אינו נכלל ברשימת הצרכנים שברישיונו, כקבוע בסעיף 124א' לחוק המים. על פי סעיף 124ד'(א) לחוק המיםספק שהוטל עליו תשלום מיוחד, רשאי באישור מנהל הרשות הממשלתית לגבות את סכום התשלום, כולו או מקצתו, מהצרכן שצרך את כמות המים אשר בגללה הוטל התשלום. על פי סעיף 124ד'(ב) לא יאשר מנהל הרשות הממשלתית גביית התשלום כאמור, אלא לאחר שנתן לצרכן הזדמנות להביא לפניו טענותיו".
2. גלגול התשלום המיוחד אל כתפיו של הצרכן על פי סעיף 124ד' לחוק משמעו מתן היתר לספק המים לגבות את התשלום מהצרכן, זאת לאחר שמנהל הרשות הממשלתית נתן לצרכן הזדמנות להביא לפניו טענותיו. אין משמעות הסעיף סמכות הניתנת למנהל הרשות לגבות את התשלום המיוחד ישירות מהצרכן. כמו כן, לא ניתן לחייב את הצרכן ישירות בתשלום המיוחד ללא מתן הזדמנות לצרכן להביא טענותיו לפני מנהל הרשות. אם ביקשה מקורות לגלגל את התשלום המיוחד אל כתפיו של העורר כצרכן, כפי שנטען בכתב התשובה של המשיב לערר, היה עליה להשיג אישור לכך מהמשיב. בענייננו לא הוצגה לביה"ד כל פניה של ספק המים (מקורות) למנהל הרשות הממשלתית למים ולביוב לקבלת היתר לגביית התשלום המיוחד מהקיבוץ. במידה ומקורות אכן פנתה למשיב בבקשה לגלגל את התשלום המיוחד על כתפיו של העורר כצרכן, היה על המשיב לשלוח לעורר הודעה על כך ובמסגרתה להודיע לעורר כי יש באפשרותו להביא טענותיו בעניין זה לפני המשיב, זאת לפני מתן ההחלטה על גלגול התשלום על כתפיו של העורר.
3. ביהמ"ש קובע כי מאחר שההודעות שנשלחו לעורר אינן מפנות לסעיף 124ד' לחוק המים, העוסק בהטלת התשלום המיוחד על צרכן ואינן מצהירות על מתן הזדמנות לעורר לטעון טענותיו בפני המשיב בעניין גלגול התשלום המיוחד אל כתפיו של העורר, יש לקבל את טענת העורר לפיה ההודעות שנשלחו לעורר אינן ממלאות אחר התנאים לחיובו של העורר בתשלום המיוחד כצרכן, כקבוע בסעיף 124ד' לחוק המים.
4. בנסיבות העניין יש לקבל את טענת המשיב כי העורר חויב בתשלומים המיוחדים כספק, בהתאם להוראות סעיף 124א' לחוק המים. כאמור, כבר מההודעות שנשלחו לעורר על הטלת התשלום המיוחד עולה כי התשלום מוטל על העורר כספק, על פי הוראות סעיף 124א' לחוק המים. על כן, ניתן להסיק כי מדובר במקרה זה בחיוב העורר בתשלום מיוחד כספק מים ולא כצרכן, כפי שטוען המשיב בסיכומיו.
ביהמ"ש קובע כי לא ניתן לקבל טענתו של העורר כי מן ההתחלה נטען על ידי המשיב כי התשלום המיוחד הוטל עליו כצרכן של מקורות ולא כספק. מכל התכתובת שבין הצדדים עולה כי המשיב טוען לכל אורך הדרך כי התשלום המיוחד הוטל על העורר כספק בהתאם להוראות סעיף 124א' לחוק המים. מכיוון שהעורר לא דיווח למשיב על היותו ספק ולא קיבל לכך רישיון בהתאם לאמור בהוראות החוק, נפל פגם בהתנהגותו של העורר ואין הוא יכול לטעון כנגד הטלת החיוב עליו כספק או כנגד האיחור במשלוח ההודעות על הטלת התשלום המיוחד.
5. צריכה שלא בהתאם להקצאה היא פגיעה במקורות המים, השייכים לכלל הציבור. יש לקבל את טענות המשיב כי אין לתת הכשר לצריכת מים מעבר להקצאה ובכך לפגוע באפשרות להסדיר את צריכת המים באופן שלא ייפגעו מקורות המים. קבלת טענות כנגד ההקצאה שנים לאחר שזו חלפה ועברה מן העולם פוגעת באפשרות של המשיב לנהל את משאב המים החסר ולחייב את הצרכנים לציית להקצאות שניתנו להם. בית הדין למים כבר קבע בעבר כי אין צרכן מים יכול להעלות טענות כנגד ההקצאה לאחר שחויב בתשלום עבור צריכה החורגת מההקצאה. בענייננו, מדובר בצרכן שצרך מעבר להקצאה שניתנה לו וגם סיפק מים מבלי שדיווח על כך למשיב ומבלי שקיבל לכך רישיון כדין ועל כן, אין להתערב בשיקול דעתו של המשיב, אשר החליט להטיל את התשלומים המיוחדים על העורר כספק, בהתאם להוראות סעיף 124א' לחוק המים, בשל נסיבות המקרה. לאור המפורט לעיל, סבור ביהמ"ש כי בדין הוטלו על העורר התשלומים המיוחדים שהוטלו עליו כספק, בהתאם להוראות סעיף 124א' לחוק המים ומטעם זה יש לדחות את הערר.
כב' השופט: ר' שפירא
05.05.2009
העובדות:
ענייננו בערר על חיובו של העורר, קיבוץ רמת השופט, שהינו צרכן מים של "מקורות חברת מים בע"מ", ב"תשלום מיוחד", על ידי המשיב, מנהל הרשות הממשלתית למים ולביוב, בגין צריכה בלתי חוקית של מים שפירים בשנים 1999-2003. העורר הוא קיבוץ שלו שטחים חקלאיים המצויים בעמק יזרעאל ושטחים חקלאיים נוספים המצויים בסמוך לישוב עצמו באזור רמת מנשה. הקיבוץ מקבל את המים ממקורות, המספקת לו את המים לשימושים השונים.
החלטה:
1.עניינו של ערר זה ב"תשלום מיוחד" שהוטל על העורר בגין חריגה מהקצאת המים. "תשלום מיוחד" על פי חוק המים, תשי"ט - 1959 הינו תשלום אשר מוטל על מפיק או ספק אשר הפיק או סיפק מים בכמות העולה על הכמות המותרת או שסיפק מים לאדם אשר שמו אינו נכלל ברשימת הצרכנים שברישיונו, כקבוע בסעיף 124א' לחוק המים. על פי סעיף 124ד'(א) לחוק המיםספק שהוטל עליו תשלום מיוחד, רשאי באישור מנהל הרשות הממשלתית לגבות את סכום התשלום, כולו או מקצתו, מהצרכן שצרך את כמות המים אשר בגללה הוטל התשלום. על פי סעיף 124ד'(ב) לא יאשר מנהל הרשות הממשלתית גביית התשלום כאמור, אלא לאחר שנתן לצרכן הזדמנות להביא לפניו טענותיו".
2. גלגול התשלום המיוחד אל כתפיו של הצרכן על פי סעיף 124ד' לחוק משמעו מתן היתר לספק המים לגבות את התשלום מהצרכן, זאת לאחר שמנהל הרשות הממשלתית נתן לצרכן הזדמנות להביא לפניו טענותיו. אין משמעות הסעיף סמכות הניתנת למנהל הרשות לגבות את התשלום המיוחד ישירות מהצרכן. כמו כן, לא ניתן לחייב את הצרכן ישירות בתשלום המיוחד ללא מתן הזדמנות לצרכן להביא טענותיו לפני מנהל הרשות. אם ביקשה מקורות לגלגל את התשלום המיוחד אל כתפיו של העורר כצרכן, כפי שנטען בכתב התשובה של המשיב לערר, היה עליה להשיג אישור לכך מהמשיב. בענייננו לא הוצגה לביה"ד כל פניה של ספק המים (מקורות) למנהל הרשות הממשלתית למים ולביוב לקבלת היתר לגביית התשלום המיוחד מהקיבוץ. במידה ומקורות אכן פנתה למשיב בבקשה לגלגל את התשלום המיוחד על כתפיו של העורר כצרכן, היה על המשיב לשלוח לעורר הודעה על כך ובמסגרתה להודיע לעורר כי יש באפשרותו להביא טענותיו בעניין זה לפני המשיב, זאת לפני מתן ההחלטה על גלגול התשלום על כתפיו של העורר.
3. ביהמ"ש קובע כי מאחר שההודעות שנשלחו לעורר אינן מפנות לסעיף 124ד' לחוק המים, העוסק בהטלת התשלום המיוחד על צרכן ואינן מצהירות על מתן הזדמנות לעורר לטעון טענותיו בפני המשיב בעניין גלגול התשלום המיוחד אל כתפיו של העורר, יש לקבל את טענת העורר לפיה ההודעות שנשלחו לעורר אינן ממלאות אחר התנאים לחיובו של העורר בתשלום המיוחד כצרכן, כקבוע בסעיף 124ד' לחוק המים.
4. בנסיבות העניין יש לקבל את טענת המשיב כי העורר חויב בתשלומים המיוחדים כספק, בהתאם להוראות סעיף 124א' לחוק המים. כאמור, כבר מההודעות שנשלחו לעורר על הטלת התשלום המיוחד עולה כי התשלום מוטל על העורר כספק, על פי הוראות סעיף 124א' לחוק המים. על כן, ניתן להסיק כי מדובר במקרה זה בחיוב העורר בתשלום מיוחד כספק מים ולא כצרכן, כפי שטוען המשיב בסיכומיו.
ביהמ"ש קובע כי לא ניתן לקבל טענתו של העורר כי מן ההתחלה נטען על ידי המשיב כי התשלום המיוחד הוטל עליו כצרכן של מקורות ולא כספק. מכל התכתובת שבין הצדדים עולה כי המשיב טוען לכל אורך הדרך כי התשלום המיוחד הוטל על העורר כספק בהתאם להוראות סעיף 124א' לחוק המים. מכיוון שהעורר לא דיווח למשיב על היותו ספק ולא קיבל לכך רישיון בהתאם לאמור בהוראות החוק, נפל פגם בהתנהגותו של העורר ואין הוא יכול לטעון כנגד הטלת החיוב עליו כספק או כנגד האיחור במשלוח ההודעות על הטלת התשלום המיוחד.
5. צריכה שלא בהתאם להקצאה היא פגיעה במקורות המים, השייכים לכלל הציבור. יש לקבל את טענות המשיב כי אין לתת הכשר לצריכת מים מעבר להקצאה ובכך לפגוע באפשרות להסדיר את צריכת המים באופן שלא ייפגעו מקורות המים. קבלת טענות כנגד ההקצאה שנים לאחר שזו חלפה ועברה מן העולם פוגעת באפשרות של המשיב לנהל את משאב המים החסר ולחייב את הצרכנים לציית להקצאות שניתנו להם. בית הדין למים כבר קבע בעבר כי אין צרכן מים יכול להעלות טענות כנגד ההקצאה לאחר שחויב בתשלום עבור צריכה החורגת מההקצאה. בענייננו, מדובר בצרכן שצרך מעבר להקצאה שניתנה לו וגם סיפק מים מבלי שדיווח על כך למשיב ומבלי שקיבל לכך רישיון כדין ועל כן, אין להתערב בשיקול דעתו של המשיב, אשר החליט להטיל את התשלומים המיוחדים על העורר כספק, בהתאם להוראות סעיף 124א' לחוק המים, בשל נסיבות המקרה. לאור המפורט לעיל, סבור ביהמ"ש כי בדין הוטלו על העורר התשלומים המיוחדים שהוטלו עליו כספק, בהתאם להוראות סעיף 124א' לחוק המים ומטעם זה יש לדחות את הערר.
את פסק הדין המלא תוכלו למצוא בתקדין, המאגר המשפטי הטוב ביותר בישראל, הכולל במנוי אחד מעל ל-500,000 מסמכי פסיקה וחקיקה וכחצי מיליון כתבות עיתון גלובס !!!
http://www.takdin.co.il
http://www.takdin.co.il
